החלטה בתיק רע"א 380/03

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעקבות מחיקת ההליך שבכותרת. הבקשה הוגשה על ידי המשיבות 1 - 4 (המיוצגות יחדיו בהליך זה), ובנפרד על ידי משיבה 5. משיבות 1 - 4 דורשות פסיקת הוצאות בעין בסך של 120,000 ש"ח, המשקפות לטענתן את העבודה שהושקעה בהכנת תגובתן בהליך זה. הן מציינות גם, כי הגישו כתבי בית דין לבית המשפט בבקשות להפחתת ערבון ובקשר להשלכות של ההחלטה בעניין אחר על ההתדיינות בהליך שבכותרת. המשיבות טוענות גם כי המבקשת עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט. המשיבה 5 הצטרפה לנימוקים אלה. עם זאת מתברר, כי משיבה זו לא הגישה תגובה מפורטת לבקשת הרשות לערער, והסתפקה בהבעת הסכמה לתגובת משיבות 1 - 4, ובהתייחסות נפרדת להשלכות של ההחלטה ברע"א 3126/00 על העניין שבכותרת.

דין הבקשה לפסיקת הוצאות להתקבל. המבקשת הגישה הליך. היא גרמה למשיבות הוצאות. לאחר מכן, בחרה המבקשת משיקוליה שלה לחזור בה מן ההליך, ולקדם את ענייניה בהליכים אחרים. במצב זה, מן הראוי כי המבקשת תישא בהוצאות להן גרמה בהליך שהגישה, לאחר שבחרה לסגת בה ממנו (ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ה מה(5) 655).

אשר לטענת המבקשת, כי ביקשה את מחיקת ההליך בעקבות עיכוב הדיון עד להכרעה בדנ"א 5161/03, הרי שאין בטענה זו כדי להצדיק סטייה מן הכלל הרחב, כפי שתואר לעיל. אין בהשתלשלות עניינים זו כדי ללמד על כך שההליך שבכותרת היה מוצדק לגופו. המבקשת היתה רשאית, כמובן, לבחור שלא להמתין עד להחלטה בדנ"א 5163/03, ולאמץ דרך דיונית אחרת על מנת לתבוע סעד מן המשיבות. ברם, לבחירה זו, אשר נעשתה לאחר שהמשיבות נשאו בהוצאות במסגרת ההליך שבכותרת, יש מחיר, אשר מן הראוי כי המבקשת תישא בו. ברוח דומה, אין לקבל את טענת המבקשת כי המשיבות יצאו, כביכול, נשכרות ממחיקת ההליך שבכותרת, שכן עתה אין הן חשופות לתביעה ייצוגית כי אם לתביעה פרטנית של המבקשת. משלא ניתן לקבוע כי ההליך היה הליך מוצדק - ולעניין זה, החלטת הערכאה הקודמת, אשר אינה שנויה עוד במחלוקת, ואשר דחתה את בקשת המבקשת להיות תובעת בתובענה ייצוגית כנגד המשיבות, הינה החלטה חלוטה - ממילא נשמט הבסיס מתחת הטענה כי מחיקת ההליך הסבה למשיבות טובת הנאה.

אשר לגובה ההוצאות. אין בית משפט זה נוהג לפסוק הוצאות ריאליות בהליכים שבפניו, ולכן שיעור שכר הטירחה אשר הוציאו משיבות 1 - 4 לטענתן בהליך זה אינו מכריע לעניין זה. בשים לב לשיעור ההוצאות המקובל בסוג זה של הליכים, ולהיקף בקשת הרשות לערער מחד והתגובה לה מאידך, ובהביאי בחשבון גם את כתבי בי הדין הנוספים שהוגשו בהליך, תישא המבקשת בשכר טירחת עורך דין ובהוצאות המשיבות 1 - 4 בסך של 20,000 ש"ח. אשר למשיבה 5, הרי שחלקה בהליך היה מצומצם בהשוואה למשיבות 1 - 4, והמבקשת תישא בשכר טירחת עורך דין ובהוצאותיה בסך של 5,000 ש"ח. לסכומים אלה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' באב תשס"ד (20.7.2004).

                                                                             עודד שחם

                                                                                 רשם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: